לשרירי השלד (הרצוניים) בגופינו מספר תפקידים, אך החשוב מכולם הוא ביצוע תנועה. על ידי כווץ והרפייה של השרירים אנו מניעים את עצמות השלד וכך יוצרים תנועה.

ניתן לחלק את שרירי השלד ל 2 סוגים:

1. שרירים מניעים
2. שרירים מייצבים

השרירים המניעים הינם שרירים גדולים וחזקים, שטחיים יותר (קרובים לפני העור). מתגייסים לפרקי זמן קצרים (סבולת נמוכה).  תפקידם: להניע (דינמית) את המפרק ולאפשר תנועה. לדוגמא: שריר הארבע ראשי בקדמת הירך, אשר בכווצו מניע את מפרק הברך ליישור.

לעומתם, השרירים המייצבים הינם שרירים קטנים ועמוקים מאוד (צמודים למפרק) העובדים בסינרגיה (יחד). בכווצם מסוגלים להתגייס בעוצמה נמוכה אך לפרקי זמן ארוכים (בעלי סבולת גבוהה). תפקידם: לייצב  ולחזק (סטטית) את מפרקי השלד, בדומה לפיגומים המחזקים מבנה.

לדוגמא: שרירי הגב העמוקים (מולטיפידוס) המחברים ביון חוליה לחוליה ומייצבים את עמוד השדרה או שריר הבטן התחתונה (רחב בטני) המייצב את חוליות הגב התחתון והאגן.

בכל מפרק פועלים 2 סוגי השרירים. השרירים המייצבים מגוייסים ראשונים (טרם התחלת התנועה) ומייד אחר כך מתגייסת המערכת המניעה ומבצעת את התנועה במפרק.

המערכת המייצבת משמעותית ביותר במניעת פציעות. גיוסה טרם התנועה מאפשר למפרק לנוע במנח ניטראלי  ויציב וכך מצטמצמת מידת השחיקה והבלאי של המפרק.

חולשה של המערכת המייצבת מתבטא בגיוס מאוחר. המערכת המניעה מתגייסת לפניה וביתר שאת, כדי לפצות על החסר, אך אינה עומדת בעומס לאורך זמן והתוצאה הבלתי נמנעת היא פציעה.

ואכן נמצא קשר ברור ומוכח בין חולשת המערכת המייצבת והופעת כאבים.

חולשת מייצבים עלולה להיגרם כתוצאה ממצבי טראומה ועומס על השלד (פציעה/ניתוח/לאחר לידה/עודף משקל) וכן במצבים של יציבה לקויה בפעילויות יומיומיות (ישיבה שמוטה מול מחשב, טלויזיה…).

בביצוע פעילות גופנית יש לתת את הדעת ולהתייחס לחיזוק שתי המערכות. שרירים תנועתיים חזקים אינם מעידים על מערכת מייצבת חזקה.

חיזוק המערכת המייצבת מתקיים במנחים סטטיים תוך הקפדה על יציבה מתוקנת בעמדות מוצא שונות. תרגול בשיטת פילאטיס פועל באופן מאוד ממוקד על חיזוק השרירים המייצבים. חשוב לבצע את התירגול במתינות ובהדרגתיות ורצוי עם הדרכה צמודה, על מנת שלא לגרום לפציעות מיותרות.

בהצלחה ובהנאה!