אני מטפלת זמן מה בילדה בת 11.5 עם עקמת. זהו גיל המוגדר מסוכן מבחינת סכנת ההחמרה של העקמת, בשל הגדילה המואצת של הגוף. 

את הבהלה של ההורים בתחילת התהליך אני זוכרת עד היום. אל הפגישה בקליניקה הם הגיעו המומים, מבולבלים וחסרי אונים. הם כבר הספיקו לבקר אצל מספר רופאים וקיבלו חוות דעת שונות. מבין כל חוות הדעת חזרה המלצה אחת באופן גורף (גם שלי…) והיא לבישת מחוך 23  שעות ביממה. ההורים חששו מהשלכות של שימוש ממושך במחוך ומצד שני היו מודעים לסיכון שהם לוקחים על עצמם באי שימוש במחוך בשלב קריטי של התפתחות העקמת. ההתלבטויות היו רבות והדירו שינה מעיניהם.
נדהמתי כשההורים הודיעו לי על החלטתם לטפל בשיטת שרוט בלבד ללא מחוך. ניסיתי לשכנע ולהסביר את הסיכונים הכרוכים בהחלטה זו, אך ההורים היו נחושים בדעתם ששיטת שרוט תעשה את העבודה.
בלית ברירה הסכמתי והתניתי זאת בכך שהילדה תתרגל את שיטת שרוט בבית על בסיס יומיומי.

השבוע שלחו לי את צילום הרנטגן. התוצאות הפתיעו גם אותי. הצילום הראה שיש בלימה של העקמת ואפילו הקטנה של זווית העקמת.

והאמא כותבת: "האם זה נס? לא שיתפתי אותך במספר האורטופדים שהרימו עלי קול, כשהם הבינו שע' הולכת לפיזיותרפיה בשיטת שרוט, כדי לטפל בעקמת. לטענתם, אין שום שיטה בעולם שיכולה שהקטין זוית של עקמת!!!"

מזה 12 שנים שאני מלווה תהליכי טיפול בעקמת בכל הגילאים, ואף פעם לא מפסיקה להתרגש מהתוצאות(: