לאורך השנים הרבות בהן אני מטפלת בעקמות שמעתי המון סיפורים על הדרך בה התגלתה העקמת: מורה לריקוד שזיהתה אסימטריה, דלקת ריאות שהצריכה צילום רנטגן, צו ראשון בצה"ל, או אפילו נקע שהוביל לרופא משפחה שבמקרה בדק

"אומרים לנו שאם נתאמן הכל יסתדר. אז למה העקמת מחמירה?" זו השאלה השכיחה ביותר שאני נשאלת על ידי מטופלים עם עקמת, שמגיעים אליי אחרי שנואשו ממסגרות שונות של אימונים. ותאמינו לי, הם באמת משתדלים. קמים

אני זוכרת את אחד הויכוחים שהיו לי עם בתי הבכורה  כשביקשה לראשונה טלפון סלולרי. "בשביל מה את צריכה את זה? טלפון משמש לשיחות, קצת הודעות וזהו. מה את צריכה חיבור לאינטרנט? יש לך מחשב בבית.".

הצצה אל הקליניקה… לפני כחודש יצרה אתי קשר בחורה בת 40 עם תלונות על כאבי גב שהחמירו בשנה האחרונה. היא סיפרה שבגיל הנעורים אובחנה עקמת של 40 מעלות  אשר טופלה במחוך עד תום הגדילה. ביקשתי

בבוקר הן בקושי אומרות בוקר טוב, בעיניים חצי עצומות הן מגששות לעבר הטלפון הסלולרי והחמ"ל בפעולה: ווטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק – עידכונים חמים מהשטח (איזה התפחויות חברתיות כבר קרו במהלך הלילה…???). בין השוקו לכריך הן עוברות

החופש הגדול בעיצומו,  אבל אנחנו כבר סופרים לאחור… ובאופטימיות זהירה (ברגע האחרון תמיד מאיימים בשביתה…)  מתחילים להערך לשנת הלימודים הבאה. אחת הרכישות היותר מורכבות היא בחירת הילקוט.  עבור הילדים הבחירה פשוטה מאוד ומתבססת על שני

אני מטפלת זמן מה בילדה בת 11.5 עם עקמת. זהו גיל המוגדר מסוכן מבחינת סכנת ההחמרה של העקמת, בשל הגדילה המואצת של הגוף.  את הבהלה של ההורים בתחילת התהליך אני זוכרת עד היום. אל הפגישה בקליניקה

עקמת מזוהה בדרך כלל עם גיל הנעורים, אך הקשיים האמיתיים באים לידי ביטוי דווקא בגיל המבוגר יותר, לאחר עומסים ממושכים (הריונות, לידות, גידול ילדים…), תהליכי שחיקה מואצים ועייפות השלד. קבלי הצצה לתהליך השיקום של נשים