"אומרים לנו שאם נתאמן הכל יסתדר. אז למה העקמת מחמירה?" זו השאלה השכיחה ביותר שאני נשאלת על ידי מטופלים עם עקמת, שמגיעים אליי אחרי שנואשו ממסגרות שונות של אימונים.

ותאמינו לי, הם באמת משתדלים. קמים מוקדם בבוקר, עוקרים את עצמם מהמיטה ונגררים בעיניים טרוטות לחדר  הכושר, לפילאטיס או לבריכה. אחרי כל המאמץ, הזיעה והשרירים המכווצים הם מצפים לשיפור ביציבה, לפחות ירידה בעוצמת הכאבים. אבל התוצאות הפוכות – הכאבים מתגברים, היציבה לא ממש משתנה והם שואלים בתסכול – ל מ ה ???

אז לכל מי שתוהה למה, הנה התשובה:

מי שסובל מעקמת נמצא בתבנית אסימטרית. במילים אחרות, היציבה לא מאוזנת.  בד"כ  אפשר לראות את האגן בולט לצד מסויים, כתף אחת שמוטה, הראש לא ממורכז, בית החזה לא שווה בשני הצדדים….

מטרת האימון היא כמובן לחזק שרירים. אבל מה קורה כשעמדת המוצא לא מאוזנת? למשל, תרגיל לחיזוק הידיים שמתבצע כשכתף אחת שמוטה ואחת גבוהה. במקרה כזה אמנם מתחזקים שרירים, אבל הם מתחזקים באותה התבנית האסימטרית. במילים אחרות, האימון מחזק ומנציח את התבנית האסימטרית. לאחר מספר חודשי אימון מאכזב מאוד לגלות שהעקמת נראית הרבה יותר בולטת לפעמים גם יותר כואבת.

אז מה עושים? איך הופכים את האימון ליעיל ולמאזן?

כדי שהאימון יחזק יציבה מתוקנת ומאוזנת, חשוב להקפיד על תיקון ואיזון היציבה לפני ביצוע התרגיל. במנח המתוקן יתחזקו השרירים באורך הנכון והתבנית המתוקנת תוטמע  לא רק בתירגול אלא גם בחיי היומיום.